<h1>איסור והיתר לרבינו שמואל</h1>
<h2>דף כב.</h2>
כזית איסור שנפל לתוך ששים ונימוח שהוא בטל ואחר כך נפל שם כזית אחר מותר. ואין אומ' נצטרף כזית הראשון עם כזית השני ואין בכל ההיתר ששים לפי שאיסור שבטל אינו חוזר ונעור ואפילו בתוספת אלא נעשה הכל כחולין המותר ולא די שבטל אלא שעוזר לבטל איסור אחר כמו ששנינו התרומה מעלה את הערלה וכלאי הכרם וכן הערלה וכלאי הכרם מעלין התרומה ואת הערלה ואת הכלאים ולפיכך בשר שנמלח בכלי שמולחין בו כל השנה ויש בו לחוש שנתערב בו חמץ אם החמץ נימוח בו קודם אינו חוזר ונעור. וצריך להדיח אותו יפה קודם שיבא זמן איסורו וזהו שש שעות כי שמא לא נימוח והוא בעין וחמץ אוסר במשהו בין במינו בין שלא במינו. ויש מי שהורה שאין אומ' איסור שבטל אינו חוזר ונעור אלא במינו שאי אפשר לעמוד על טעמו. אבל מין בשאינו מינו אע"פ שבטל חוזר ונעור על ידי תוספת כיון שיש בו עכשיו נותן טעם. ומביאין ראיה מן הירושלמי שאמ' גריסין של תרומה שנתבשלו עם עדשין של חולין ואין בהם בנותן טעם רבה עליהם גריסין של תרומה אסור. אלמא לא אמרינן איסור שבטל אינו חוזר ונעור. וכן נמי [תרומות פ"ה מ"ח] סאה של תרומה שנפלה לתוך מאה של חולין ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת ה"ז אסורה ר' שמעון מתיר. והלכה כתנא קמא. [ויש אומרי' דאינו ראיה דלא אמרינן הכי אלא גבי תרומה שהיתה לו להעלותה כשנתבטל ולא העלהו] והיא מדמעת במקום אחר לפי חשבון התרומה שבה כדתנן [שם מ"ה] סאה של תרומה שנפלה למאה והגביהה ונפלה במקום אחר מדמעה כתרומה ודאית דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון הילכך כיון שיש עליה דין התרומה אע"פ שנתבטלה במאה עדיין היא מצטרפת לפי חשבון התרומה שבה לאסור החולין בנפילת תרומה אחרת. וכן הדין לכל איסורין אחרים שלא נימוחו כגון כזית חלב שנפל לששים של היתר ולא נימוח אלא חציו, כיון שהאיסור קיים שאם נפל לקדרה אחרת ואסר כחלב גמור אם יפול עוד בקדרה זו זית אחר של חלב יצטרפו שניהם לאסור הקדרה ולא נחשוב הראשון כאלו נימוח כולו קודם נפילת השני שהרי מצאו בעינו שעדיין ראוי לאסר במקום אחר מצטרף עם האחרון כדין תרומה. ויש אומ' (וזה) [דזה] אינו ראיה דלא אמרינן הכי אלא לגבי תרומה שהיה לו להעלותה כשנתבטל ולא העלה אבל בשאר איסורין שאין צריכין להעלות כיון שנתבטל אינו חוזר ונעור וראשון ראשון בטל.
